ראיון עם המטפלת הראשית של הגן

חיות הכיס האוסטרליות הן ייחודיות בהרבה מובנים ואומרים שנקבת הקנגורו למעשה כל הזמן בהריון!
ספרי בכמה מילים איך זה עובד אצלם?

האמת שבקרב חיות הכיס תהליכים אלו באמת מדהימים. ההריון אצלם הוא קצר מאוד. הגורים למעשה נולדים בשלב עוברי עדיין ואינם מפותחים דיו. בשלב זה הם עוברים בזחילה מהירה לכיס אימם שם ממתינות להם 4 פטמות בגדלים שונים. הגור נצמד לפטמה הקטנה ביותר כי האחרות מיועדות לגורים הבוגרים יותר (כן כן, זה בו זמנית אצלם!) בגיל 5-6 חודשים הגור יציץ לראשונה מהכיס ולאט לאט יתחיל להתכסות בפרווה. לאחר כחודש יתחיל להתנסות ביציאה מהכיס, תחילה בביקורים קצרים שיתארכו עם הזמן. בגיל 9 חודשים הגור מפסיק להיכנס לכיס אך ממשיך לינוק מפטמת האם שבתוך הכיס אשר אורכה מגיע עד 15 ס"מ!! ממש כמו קשית. בשלב זה הוא כבר יפגוש בתוך הכיס את אחיו הצעיר שיינק מפטמה אחרת המכילה סוג חלב שונה בהתאם לגילו וצרכיו.

אחרי כל כך הרבה שנים בגן גורו, מה מרגש אותך בעבודתך?

בגדול כל ההתעסקות עם בעלי החיים. זו מהות העבודה ואני מאוד אוהבת אותה. אבל הכי מרגשים הם הרגעים של המלטות/בקיעות וכו' – גיחות לעולם של יצורים חדשים.

העבודה מצריכה הכרות לעומק עם התנהגותם, צרכיהם שפת גופם וכדומה של כל סוגי בעלי החיים בגן. חלק מאוד חשוב ומעניין בעבודה הוא לזהות ע"י עירנות והכרות מצבים התנהגותיים משתנים אצל בעלי החיים ולדעת לתת להם בזמן אמת את מה שהם צריכים. תמיד מרגש להצליח לזהות ולענות על צורך נכון, מהר ובזמן. לדעת שעזרת לבעל חיים.

לפני כחודש יצא לך לראות המלטה בשידור חי.  זה אמנם מתרחש הרבה אבל קצר מאוד ועל כן נדיר לקבל הצצה לכך.
איך ההרגשה לחזות ברגע הזה שהולד יוצא מהכיס?

בהחלט התמזל מזלי לראות כבר מספר המלטות של קנגורו בעבר. היצירה של חיים חדשים מרגשת בכל פעם מחדש

מה לגבי מקרים מיוחדים שקרו לך בעבודה בגן?

גם בתחום המקרים המיוחדים מדובר בהמלטה (כבר אמרתי שזה החלק הכי מרגש), אבל הפעם המלטה מיוחדת.
לפני כמה שנים במהלך המלטה של נועם הקנגורו (ז"ל), ראיתי אותה מלקקת את שביל הטיפוס אל הכיס, כפי שקורה בשגרת ההמלטות. התקרבתי כדי לראות את ההמלטה ולהפתעתי ראיתי על הרצפה גור חלק, ורוד בגודל בוטן. הרמתי אותו, ניקיתי עם מים והכנסתי אותו לכיס אימו, בתקווה שיתחבר בעצמו לפטמה שבתוך הכיס. כעבור כמה ימים מתוחים, הצצתי לכיס וראיתי שהוא מחובר לפטמה וכך ידעתי שהוא ישרוד ויהיה בסדר.
בתור זו שנמצאת רב היום במתחם הקנגורו, איך נראה מהצד המפגש של המבקרים עם בעל חיים מיוחד זה?

במהלך היום אני רואה וצופה במשפחות רבות ברגע הזה של המפגש המיוחד עם הקנגורו. לחלקם זה קל וטבעי ולאחרים פחות. לפעמים אני קולטת ילדים או הורים שבהתחלה מפחדים או אפילו נגעלים. כשאני מזהה את זה אני ניגשת בעדינות, מסבירה ומראה איך לגשת לחיה ומנסה להפוך את המפגש לפשוט ונגיש. לאט לאט הם מקבלים ביטחון ונפתחים לחוויה ואז – החיוך שעולה על הפנים שווה את הכל! בתוך המפגש הזה אני מנסה תמיד להעלות את המודעות ליחס של כבוד לבעלי החיים.

ולסיכום, איך העבודה הזו משפיעה על המשפחה שלך?

אמנם עבודה בגן חיות זה אומר עבודה בשבתות וחגים ואני רואה את המשפחה שלי פחות במועדים בהם כולם בחופש, אבל הבנות שלי מקבלות חשיפה יוצאת דופן לבעלי החיים, לטיפול בהם ולערכים חשובים מאוד מתוך כך.

מתוקף היותי עוזרת וטרינר אני גם מטפלת בבע"ח במרפאה. הבנות שלי נחשפות להמון דברים מאחורי הקלעים, עוזרות לטפל במאושפזים, מכינות איתי את האוכל ותוך כדי אנחנו משוחחות המון על בע"ח. אחת החיות שהבכורה שלי הכי אוהבת היום היא עטלף וזה פשוט מתוך הטיפול וההכרות איתה בגן גורו.

מהניסיון הזה הן לומדות הרבה על הטיפול לכל מרכיביו וזה נותן להם מקום ללמידה טבעית על חייהם הפרטיים. הן גדלות במקום בו מאוד ברור שכאשר מגדלים בעל חיים זו אחריות וצריך לטפל ולדאוג לו. החשיפה המתמדת לבעלי חיים ולטיפול בהם מקנה להן גם ידע רב על עולם החי ועל השוני בין בע"ח, מעורר אצלן רגישות לצרכים השונים, לאיכפתיות ולטיפול.