@use(\App\Controllers\Header)
@use(\App\Controllers\Header)

הזמנת כרטיסים מוזלים:

הזמנה מהירה
סיורי הלילה - הגן מזווית קצת אחרת
לישון עם קנגורו

אנו בפתחו של הקיץ וממש עוד רגע הילדים יוצאים לחודשיים של חופש גדול וללא ספק מגיע להם קצת זמן של יחד משפחתי, נעים ורגוע וגם מרגש. מהסוג שמשאיר זכרונות טובים ומיוחדים. בדיוק בשביל זה, אנו מקיימים מזה כעשר שנים, כל קיץ בגן גורו, סיור לילה הכולל לינת שטח – חוויה נפלאה לכל המשפחה. כן, כן, לינת אוהלים בתוך הגן גורו!

יש משהו מיוחד מאוד בהדרכת סיורי הלילה בגן גורו. מתישהו במהלך אחר הצהריים, כשהשמש מראה סימני עייפות, הגן משנה את פניו, האווירה בו מתחלפת ותחושת שלווה אופפת אותי. האוהלים הראשונים מתחילים לצוץ על המדשאה, ילדים מתרוצצים במבוך הצמחייה הסמוך וארוחות ערב קלות מוגשות על מחצלות מקש. שכונת 'סביוני גן גורו החדשה' קמה בן רגע ומכל עבר אנשים חביבים מזמינים אותי להתכבד במשהו טעים.

בשעה שמונה אחרוני המבקרים עוזבים את הגן ואני אוסף את משתתפי סיור הלילה לתדריך קצר ומתחיל בפעילות. אפשר לחוש בהתרגשות באוויר, בעיקר של הילדים (אך לא רק!) המצוידים במיטב הפנסים, מתכוננים למסע אל הלא נודע… אני נרגש בכל פעם מחדש לראות את הניצוץ בעיניים ושוב מקבל תזכורת שבעולם האינסטנט הדיגיטלי בו אנו חיים, דווקא הפשטות היא ששובה את הקהל.

ההסתובבות ברחבי הגן בחושך אינה זרה לי. פעמים רבות ביקרתי בגן בלילות מסיבות שונות ומגוונות, אך גם לאחר שנים של הדרכת סיורי הלילה, אני מוצא את עצמי מתפעם בכל פעם מחדש. התנהגות בעלי החיים מעניינת אותי במיוחד ובשעות החשיכה אני זוכה לראות תופעות שלא מתרחשות במהלך היום. הרצון להתקרב אל בעלי החיים מחד אך במקביל להימנע מלהפריע להם, מהווה אתגר גדול עבורי ואני מתרשם שגם המבקרים מתגייסים, כמעט בלי לשים לב, למאמץ המשותף. לעיתים אני מרגיש שיש לי שפה משותפת עם בעלי החיים. אני יודע היכן הקקדו אוהב לישון ואף יודע לצפות מתי יתחיל לצרוח לעברי, כאילו אומר "די… חפרת מספיק… המשך הלאה ותן לישון…". במשך כל הסיור אני "משחק" עם בעלי החיים בתופסת סמויה מבלי שיהיו מודעים לה, מאיר אך לא מסנוור, מסביר אך לא מעיר את הישנים ומחפש (גם לעצמי) את השונה והמיוחד שלא ניתן לראות בשום זמן אחר.

הכניסה לשטח הקנגורו מלווה תמיד בחששות שמא הם לא יאפשרו למבקרים להתקרב אליהם ולא ירצו לאכול מידיהם. אני מאמין שעלינו לשמור על זכותם של בעלי החיים לחיות ברווחה ושאל לנו לכפות את עצמנו בשום תנאי. הרי במשך כל היום הקנגורו התלטפו וזללו חופני תערובת מידיהם של מבקרים. והנה בכל סיור מחדש מגייסים המשתתפים את סבלנותם, צועדים לאט ובשקט בטור מסודר, לוקחים חופני תערובת ומתפזרים בשטח וחששותי שוב מתבדים.

רגע לפני סיום אנו מבקרים אצל מיילו הקואלה שכמעט באורח פלא התעורר לכמה דקות, זולל לו עלי אקליפטוס וסוחט, מבלי משים, מחמאות "איזה חמוווווווד" מכל עבר.

את הערב אנו מסיימים בקומזיץ, אבטיח קר וכמה צ'יזבטים אודות האבוריג'ינים, הדיג'רידו והבומרנג. העייפות מתחילה לחלחל בקרב כל הנוכחים, אך תמיד אני מוצא את עצמי נהנה משיחה שגולשת למגוון נושאים; חוויות המבקרים, שאלות אודות בעלי החיים ותולדות הגן.

כבר מאוחר וכדאי שאספיק קצת לישון. מחר אשכים לסיור בוקר מוקדם, אכנס עם המבקרים לצפריית הלורי שבלילה כלל אינה מתאימה לביקור, נצפה בכמה זוחלים שגם אליהם לא הספקנו להגיע אמש ונסיים בהאכלת הבוקר בשטח הקנגורו. בשלב הזה ניתן לזהות שמאז אתמול התגבשה לה קבוצה של ממש. ילדים שלא הכירו התחברו, אנשים דורשים זה בשלומו של זה ואני קצת מצטער שעוד מעט כולם ילכו.

אולי תישארו גם לסיור הערב…